אנטיוכוס הרביעי (סלווקי)

אנטיוכוס הרביעי, בנו של אנטיוכוס השלישי, שלט באימפריה הסלווקית מ־⁦−175⁩ עד ⁦−164⁩ וקרא לעצמו אפיפנס, ״האל המתגלה״; פוליביוס מדווח שמבקריו כינו אותו אפימנס, ״המשוגע״. הוא מכר את הכהונה הגדולה תחילה ליסון ואחר כך למנלאוס, בזז את אוצר בית המקדש, וב־⁦−168⁩ הוצא בכוח ממצרים כשהשליח הרומי פופיליוס לאנס צייר סביבו מעגל בחול ודרש תשובה לפני שייצא ממנו. ב־⁦−167⁩ אסר ברית מילה, שמירת שבת וספרי תורה, וב־15 בכסלו הוצב ״שיקוץ משומם״ על המזבח, ובית המקדש הוקדש מחדש לזאוס האולימפי (מקבים א׳ 1; מקבים ב׳ 6).

הרדיפה יצרה את קדושי מקבים ב׳ 6–7, הסופר הקשיש אלעזר והאם עם שבעת בניה, ואת המרד שהחל הכהן מתתיהו במודיעין. יהודה המקבי כבש מחדש את בית המקדש וחנך אותו ב־25 בכסלו ⁦−164,⁩ מקור חנוכה, בערך בזמן שאנטיוכוס מת במסע בפרס. את דניאל 11 קוראים בהרחבה כתיאור מרומז של שלטונו.