פרעות חמלניצקי

ב־1648 הנהיג בוהדן חמלניצקי את הקוזקים הזפורוז׳יים, בברית עם הטטרים של קרים, במרד נגד חבר העמים הפולני־ליטאי באוקראינה. יהודים, שרבים מהם ניהלו אחוזות, טחנות וטברנות כחוכרים של אצילים פולנים, הותקפו כשליחי האדונים. בנמירוב ביוני 1648, בטולצ׳ין, בפולנואה ובעשרות עיירות אחרות נטבחו קהילות שלמות, ויהודים רבים נמכרו כשבויים לטטרים. כרוניקאים דיברו על יותר מ־100,000 הרוגים; היסטוריונים מודרניים מעריכים מספר נמוך בהרבה אך עדיין הרסני, אולי עשרות אלפים.

הכרוניקה של נתן נטע הנובר, יוון מצולה (1653), סיפרה את הסיפור לעולם היהודי. היהודים זוכרים את התקופה כגזירות ת״ח ות״ט, השנים 5408–5409. ועד ארבע ארצות קבע את כ׳ בסיוון יום צום, ורבי שבתי הכהן (הש״ך) חיבר לו סליחות. הייאוש של השנים האלה סייע להכשיר את הקרקע לתנועה המשיחית של שבתי צבי ב־1665–1666.