קרב העי

יהושע 7–8 מספר שאחרי יריחו שלח יהושע כ־3,000 איש נגד העיירה הקטנה העי, ממזרח לבית אל, בציפייה לניצחון קל, אך הם נמלטו ו־36 מהם נהרגו. הסיבה, לפי הסיפור, הייתה עכן משבט יהודה, שלקח מן החרם של יריחו אדרת שנער יפה, 200 שקל כסף ולשון זהב; הוא נתפס בגורל ונסקל בעמק עכור. להתקפה השנייה הטמין יהושע מארב ממערב לעיר, בין בית אל לעי, ומשך את אנשיה החוצה בנסיגה מדומה; כשהניף את הכידון נכנס המארב והצית את העיר. שנים עשר אלף איש מאנשי העי נפלו, ומלכה נתלה.

הסיפור מלמד שכל העם ערב לחטאו של אדם אחד, והתלמוד משתמש בווידויו של עכן כדגם לווידוי לפני הוצאה להורג (סנהדרין 43ב–44ב). האתר מזוהה בדרך כלל עם א־תל, שלא היה מיושב בתקופת הברונזה המאוחרת; כמה ארכאולוגים מציעים תחתיו את חרבת אל־מקטיר הסמוכה, והשאלה נותרה פתוחה.