פסיפס בית הכנסת בבית אלפא

בחורף 1928 פגעו חברי קיבוץ חפצי בה, בחפרם תעלת השקיה למרגלות הר הגלבוע, ברצפת פסיפס; אלעזר סוקניק מהאוניברסיטה העברית חפר אותה בשנה שלאחר מכן. כתובת בארמית אומרת שהרצפה הונחה בימי הקיסר יוסטינוס, כנראה יוסטינוס הראשון (518–527), במימון אנשי הכפר, וכתובת ביוונית מוסיפה: ״יזכרו לטובה האמנים שעשו את המלאכה הזאת, מריאנוס ובנו חנינא״. הלוח שליד ארון הקודש מראה את ארון הקודש בין שתי מנורות, אריות וציפורים; הלוח האמצעי גלגל מזלות עם הליוס וארבע העונות.

הלוח בכניסה מספר את עקדת יצחק (בראשית 22): שני הנערים עם החמור, האיל הנאחז בקרנו בסבך, אברהם אוחז ביצחק ובמאכלת, ויד מן השמים עם המילים ״אל תשלח [ידך]״. זו אחת התמונות הידועות ביותר באמנות היהודית הקדומה. הרצפה, שנותרה במקומה, היא לב הגן הלאומי בית הכנסת בית אלפא.