הסכמי קמפ דייוויד

מ־5 עד 17 בספטמבר 1978 אירח נשיא ארצות הברית ג׳ימי קרטר את ראש הממשלה מנחם בגין ואת נשיא מצרים אנואר סאדאת בקמפ דיוויד, אתר הנופש הנשיאותי במרילנד. לאחר 13 ימים של שיחות מתוחות, שבהן עבר קרטר בין בקתותיהם של שני המנהיגים וסאדאת התכונן בשלב מסוים לעזוב, חתמו השניים בבית הלבן על שתי מסגרות: האחת להסכם שלום בין מצרים לישראל, המבוסס על נסיגה ישראלית מלאה מסיני, והאחרת לאוטונומיה לתושבים הערבים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) וברצועת עזה.

השיחות באו בעקבות ביקורו ההיסטורי של סאדאת בירושלים ונאומו בכנסת בנובמבר 1977. בגין וסאדאת חלקו את פרס נובל לשלום לשנת 1978, והמסגרת הראשונה הובילה להסכם השלום של מרץ 1979, הראשון בין ישראל למדינה ערבית, ואילו תוכנית האוטונומיה לא יושמה מעולם. ההסכמים קבעו את מודל שטחים תמורת שלום, וסאדאת שילם בחייו, כשנרצח בידי קצינים איסלאמיסטים ב־1981.