תקופת הגאונים

הגאונים היו ראשי הישיבות היהודיות הגדולות בבבל, ובמיוחד סורא ופומבדיתא. תוארם, גאון, פירושו «גאון» או «מעלה». הם נחשבו לסמכויות המובילות של העולם היהודי אחרי השלמת התלמוד. גאונים מפורסמים כוללים את רב סעדיה גאון, שרירא גאון והאי גאון.

תקופה זו חשובה משום שקהילות יהודיות מספרד, מצפון אפריקה, מהמזרח התיכון ומאירופה שלחו לגאונים שאלות על הלכה, תפילה, מנהגים ופירוש התלמוד. תשובותיהם סייעו לאחד את הנוהג היהודי ברחבי התפוצות ושמרו על סמכות התלמוד הבבלי.