עומר אבן אלח׳טאב (ראשידון)

עומר אבן אלח׳טאב הפך לח׳ליף השני בשנת 634, ובעשר שנים כבשו צבאותיו את סוריה, עיראק, מצרים וארץ ישראל. בסביבות 638 נכנעה ירושלים, והמסורת המוסלמית מספרת שעומר בא באופן אישי לקבל אותה מהפטריארך סופרוניוס. בהר הבית, שהושאר חורבה ושימש מזבלה בימי השלטון הביזנטי, ציווה לנקות את האזור. המסורת אומרת שהתייעץ עם כעב אלאחבאר, מומר יהודי, בשאלה היכן עמד בית המקדש. הוא נרצח במדינה ב־644 בידי עבד פרסי.

מכתב מגניזת קהיר אומר שעומר יישב מחלוקת בין היהודים לפטריארך בכך שהתיר לשבעים משפחות יהודיות מטבריה לגור בירושלים. אפוקליפסה יהודית מהתקופה, סודותיו של רבי שמעון בר יוחאי, אף מקבלת בברכה את «מלכות ישמעאל» כגאולה מרומא. בסביבות 680 ראה הצליין ארקולף בית תפילה פשוט מעץ בהר, מבשרו של מסגד אל־אקצא.