המלך אביה (יהודה)

אביה (אביָם במלכים), בן רחבעם ומעכה, מלך שלוש שנים בירושלים. מלכים א׳ 15:1–8 שופט אותו בקצרה: הלך בחטאות אביו, ובכל זאת למען דוד שמר אלוהים "נִיר" לשושלתו בירושלים. דברי הימים ב׳ 13 מספר על מלחמתו בירבעם הראשון. מול צבא שנאמר שהיה כפול מצבאו, עמד אביה על הר צמרים ופנה אל ישראל: אלוהים נתן את המלוכה לדוד "בברית מלח", ירבעם מרד, עשה עגלי זהב וגירש את הכהנים הלוויים, ואילו בירושלים עדיין משרתים הכהנים האמיתיים. כשנקלעו למארב, זעקו יהודה, הכהנים תקעו בחצוצרות וישראל הובסה. אביה כבש את בית אל, ישנה ועפרון, וירבעם לא שב לאזור כוחו.

שני הספרים מציירים דיוקנאות שונים, מלכים יורש מאכזב, דברי הימים אלוף שושלת בית דוד ובית המקדש, ודברי הימים מציין את "מדרש הנביא עדו" לסיפורו. היו לו 14 נשים, 22 בנים ו־16 בנות (דברי הימים ב׳ 13:21), ואחריו מלך בנו אסא.