תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›ישראל ויהודה

המלך ירבעם הראשון (ישראל)

−930 – −910

שנים עבריות: 2964–2985 (ב׳תתקס״ד–ב׳תתקפ״ה)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
ירבעם מקריב קרבן לפסל בבית אל, ציור שמן של ז׳אן־הונורה פראגונאר, 1752 (בית הספר הלאומי לאמנויות יפות, פריז).
ירבעם מקריב קרבן לפסל בבית אל, ציור שמן של ז׳אן־הונורה פראגונאר, 1752 (בית הספר הלאומי לאמנויות יפות, פריז). · נחלת הכלל · Wikimedia Commons

ירבעם בן נבט עלה כממונה של שלמה על מס העבד. לאחר שהנביא אחיה הבטיח לו עשרה שבטים, ברח אל שישק (שושנק הראשון) במצרים. כשמת שלמה, נפגשו השבטים הצפוניים עם רחבעם בשכם וביקשו עול קל יותר; רחבעם השיב: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים", והם קראו "לאהליך ישראל!" והמליכו את ירבעם (מלכים א׳ 12). כדי למנוע מעמו לעלות לבית המקדש בירושלים הציב עגלי זהב בבית אל ובדן באמרו "הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", בהדהוד לעגל אהרן. הוא מינה כהנים שאינם לוויים והעביר את חג הסתיו לחודש השמיני. איש אלוהים מיהודה ניבא בבית אל שהמלך יאשיהו ישרוף יום אחד עצמות כהנים על מזבחו (מלכים א׳ 13).

ספר מלכים מגנה שוב ושוב שליטים מאוחרים יותר על "חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל", והמשנה (סנהדרין 10:2) שוללת ממנו חלק בעולם הבא. בתל דן חפר אברהם בירן במה פולחנית גדולה מתקופה זו, המקושרת לא פעם למקדשו של ירבעם.

שנים עבריות
2964–2985 (ב׳תתקס״ד–ב׳תתקפ״ה)
מקום
שכם
Category
מלכי ישראל
חלק מתוך
ישראל ויהודה

לקריאת הטקסט

באותו זמן

אירועים

מקראימלךמלך ישראל