משנה תורה

הרמב״ם (רבי משה בן מימון) בילה כעשר שנים בפוסטאט בכתיבת משנה תורה וסיים אותה בסביבות 1180. בניגוד לשאר חיבוריו, הוא כתב אותה בעברית משנאית בהירה. ארבעה עשר ספריה, ולכן היא נקראת גם יד החזקה (שכן ערך המילה ״יד״ הוא 14), מקיפים את ההלכה היהודית כולה. בכלל זה הלכות שלא חלו מאז חורבן בית המקדש, כגון קרבנות, טהרה וסנהדרין. היא נפתחת ב״יסוד היסודות״, הידיעה שהאל קיים, ומסתיימת בהלכות מלכים ובימות המשיח.

הרמב״ם כתב שקורא יכול ללמוד את התורה שבכתב ואחריה את ספרו, ולדעת את התורה שבעל פה כולה. מבקרים, ובראשם רבי אברהם בן דוד (הראב״ד) מפוסקייר, טענו שהוא פוסק בלי מקורות ובלי להזכיר דעות חולקות, והחיבור נעשה חלק מהמחלוקת הארוכה על הרמב״ם. כיום הוא נדפס עם עשרות פירושים ונלמד מדי יום ברחבי העולם במחזור של פרק אחד עד שלושה פרקים ביום.