שערי שלמה

מלכים א׳ 9:15 אומר ששלמה העלה מס עובד כדי לבנות ״את בית ה׳ ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגידו ואת גזר״. בשנות ה־1950 מצא יגאל ידין, בחפירתו בחצור, שער עיר בן שישה תאים, שלושה בכל צד של המעבר, מוקף מגדלים ומחובר לחומת כזמטים. את אותה תבנית זיהה בשער שנחפר במגידו בידי אוניברסיטת שיקגו בשנות ה־1930, ובתוכנית שפרסם ר״א.ס. מקאליסטר לגזר, שבה נחשב השער ל״מצודה חשמונאית״; חפירותיו המאוחרות של וויליאם דבר בגזר חשפו אותו במלואו. שלושה שערים כמעט זהים, טען ידין, מעידים על אדריכל מלכותי אחד ומאשרים את הפסוק.

השערים הפכו לדוגמה הקלאסית של הארכאולוגיה המקראית. מאז שנות ה־1990 מעביר ה״כרונולוגיה הנמוכה״ של ישראל פינקלשטיין מבנים כאלה למאה ה־9, בימי מלכי ישראל מבית עמרי, ואחרים מגנים על תיארוך המאה ה־10 בעזרת קדרות ותוצאות פחמן 14. שערים בני שישה תאים נמצאו גם באתרים אחרים כגון אשדוד ולכיש, ולכן הוויכוח על תאריכם ועל בוניהם נמשך.