המלך שלמה

שלמה, בנם של דוד ובת שבע, נקרא גם ידידיה, "ידיד ה׳", בידי נתן. עם נתן, בת שבע, צדוק ובניהו הבטיח את הכס מול אחיו אדוניהו ונמשח אצל מעיין הגיחון (מלכים א׳ 1). בגבעון ביקש מאלוהים בחלום "לב שומע" ועד מהרה שפט בין שתי נשים שתבעו אותו תינוק (מלכים א׳ 3). בשנתו הרביעית, "בשנת ה־480 לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מלכים א׳ 6:1), הפסוק שמאחורי תאריך יציאת מצרים בציר זמן זה, ⁦−1446,⁩ החל לבנות את בית המקדש הראשון, שנבנה בשבע שנים בארז מחירם מלך צור והוקדש בסוכות (מלכים א׳ 8). הוא ביצר את חצור, מגידו וגזר, שלח ספינות מעציון גבר לאופיר, וקיבל את מלכת שבא. אך 700 נשיו ו־300 פילגשיו, ובהן בת פרעה, הביאו אותו לבנות במות לכמוש ולמלך, והעבודה הכפויה שלו גידלה טינה. הנביא אחיה ניבא שעשרה שבטים ייקרעו מבנו (מלכים א׳ 11).

המסורת מייחסת לו את משלי, קהלת ושיר השירים. יגאל ידין ייחס לבוניו של שלמה שערים כמעט זהים בעלי שישה תאים בחצור, במגידו ובגזר, תיארוך שעדיין שנוי במחלוקת.