תקופת הזוגות

הזוגות היו מנהיגים רבניים בסוף תקופת בית שני. כל דור הונהג בידי שני חכמים גדולים: האחד שימש בדרך כלל נשיא, ראש הסנהדרין, והאחר אב בית דין, ראש בית הדין. התקופה הזו התרחשה בימי הממלכה החשמונאית, השתלטות רומא והמאות האחרונות שלפני חורבן בית המקדש השני.

השלב הזה חשוב במיוחד משום שהוא כולל את בתי הלל ושמאי המפורסמים. ויכוחיהם הפכו ליסוד להלכה הרבנית המאוחרת. תקופת הזוגות מראה את עליית הוויכוח הרבני המאורגן ופרשנות ההלכה לפני שהמשנה נכתבה רשמית.