אחאי גאון

אחאי (אחא) משבחא היה חכם מוביל בפומבדיתא במחצית הראשונה של שנות ה־700. לפי איגרת שרירא גאון, כשהתפנה תפקיד הגאון דילג עליו ראש הגולה שלמה בר חסדאי ומינה את תלמידו שלו, נטרונאי. אחאי, נעלב, עזב את בבל והתיישב בארץ ישראל, שם מת. לפיכך התואר «גאון» הוא תואר כבוד; הוא מעולם לא כיהן בתפקיד.

תהילתו נשענת על השאילתות, הספר הראשון שנכתב אחרי התלמוד בידי מחבר ידוע. כ־190 דרשותיו הקצרות בארמית עוקבות אחר פרשות השבוע. כל אחת נפתחת בשאלה הלכתית מעשית, עוברת על המקורות התלמודיים ומערבת אגדה, כך שייתכן שהספר משמר דרשות אמיתיות. הוא נדפס בוונציה ב־1546. בשנות ה־1800 כתב הנצי״ב מוולוז׳ין פירוש גדול עליו, העמק שאלה.