הקראות

תנועה הסבורה שרק התנ״ך הכתוב מחייב, ודוחה את התלמוד ואת הטענה הרבנית שתורה שבעל פה נתגלתה בסיני. הקראים קוראים את הכתובים ישירות, וכך נוצר נוהג מחמיר ושונה בעליל: ללא חנוכה, ללא תפילין בצורתן הרבנית, שבת בלי אור דלוק, לוח שנה משלהם המבוסס על ירח נצפה ושעורה בשלה, ודיני נישואין משלהם. המסורת הרבנית מייחסת את התנועה לענן בן דוד, אך היא הגיעה לצורתה מאה שנה אחר כך עם בנימין נהאוונדי ודניאל אלקומסי. בשיאה, בין המאות ה־9 וה־11, ייתכן שמנתה חלק ניכר מהיהדות העולמית, והכריחה את הגאונים — סעדיה בראש ובראשונה — להגן על הסמכות הרבנית בכתב לראשונה. קהילות קראיות שורדות היום בישראל, בארצות הברית ובברית המועצות לשעבר.