אנטיוכוס השלישי (סלווקי)

אנטיוכוס השלישי, שנקרא ״הגדול״, שלט באימפריה הסלווקית מאנטיוכיה והחזיר את כוחה במסעות מאסיה הקטנה ועד הודו. ניצחונו בפניאס ב־⁦−200⁩ הקנה לו את קואלה־סוריה, וב־⁦−198⁩ יהודה הייתה בידו בבטחה. יוספוס (קדמוניות היהודים 12.138–146) שומר את מגילת הזכויות שלו לירושלים: היהודים יוכלו לחיות על פי חוקי אבותיהם; מועצת הזקנים, הכוהנים, סופרי בית המקדש והמשוררים פטורים ממסים; ובית המקדש יקבל יין, שמן, מלח ועצים לתיקונים. צו שני אסר על זרים להיכנס למתחם בית המקדש והוציא מן העיר בהמות טמאות. הוא גם השכין 2,000 משפחות יהודיות מבבל בלידיה ובפריגיה כמתיישבים נאמנים.

התרחבותו התנגשה ברומא. אחרי שהובס במגנזיה ב־⁦−190,⁩ קיבל את הסכם אפמיאה, שהטיל עליו פיצוי של 15,000 טלנטים ושלח את בנו, אנטיוכוס הרביעי לעתיד, לרומא כבן ערובה. החוב דחף את הסלווקים לחטוף אוצרות מקדשים: אנטיוכוס השלישי נהרג ב־⁦−187⁩ בעת שביזז מקדש של בל באלימאיס, וצורכי הכסף של יורשיו הגיעו עד מהרה לבית המקדש בירושלים.