תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›הצלבנים והאיובים

קרב קרני חיטין

4 יולי 1187

שנה עברית: 4947 (ד׳תתקמ״ז)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
צלאח אדין תופס את שריד הצלב האמיתי מהמלך גי דה לוזיניאן בחיטין, רישום של מתיו פריס ב־Chronica Majora שלו, 1235–1259 (ספריית פרקר, קולג׳ קורפוס כריסטי, קיימברידג׳).
צלאח אדין תופס את שריד הצלב האמיתי מהמלך גי דה לוזיניאן בחיטין, רישום של מתיו פריס ב־Chronica Majora שלו, 1235–1259 (ספריית פרקר, קולג׳ קורפוס כריסטי, קיימברידג׳). · נחלת הכלל · Wikimedia Commons

ב־4 ביולי 1187 השמיד צלאח אדין, הסולטאן האיובי של מצרים וסוריה, את צבא הממלכה הצלבנית של ירושלים בקרני חיטין, הר געש כבוי ממערב לטבריה. המלך גי דה לוזיניאן הוביל כ־20,000 איש ממעיינות ציפורי כדי להקל על טבריה, שצלאח אדין צר עליה. הם צעדו בחום הקיץ בלי מים, הוקפו בלילה של 3 ביולי, וביום שלמחרת נשבר הצבא. גי נלקח בשבי, צלאח אדין הרג בידו את רנו דה שאטיון, אבירי המקדש ואבירי בית החולים שנשבו הוצאו להורג, ושריד הצלב האמיתי שנישא לקרב אבד.

לאחר שצבא השדה נעלם, נפלו עכו ורוב הממלכה בתוך שבועות, וירושלים נכנעה ב־2 באוקטובר 1187, 88 שנה אחרי הכיבוש הצלבני. צלאח אדין התיר ליהודים להתיישב בעיר שוב, ובאו משפחות מאשקלון, מצפון אפריקה ובהמשך מצרפת. אובדן ירושלים הוביל למסע הצלב השלישי בראשות ריצ׳רד לב הארי, והלהט הצלבני שעורר באנגליה הוביל לטבח של 1189–1190, ובהם יורק.

שנה עברית
4947 (ד׳תתקמ״ז)
מקום
קרני חיטין
Category
מלחמות וקרבות
חלק מתוך
הצלבנים והאיובים

באותו זמן

אירועים

היסטוריהמלחמות וקרבות