טבח יורק

יהודים חיו ביורק, כמלווים בריבית תחת הגנת המלך, מאז שנות ה־1170 בערך. אחרי מהומות נגד היהודים בהכתרת ריצ׳רד הראשון בלונדון בספטמבר 1189, בעוד הלהט הצלבני למסע הצלב השלישי בשיאו, התפשטו ההתקפות בתחילת 1190 לקינגס לין, נורוויץ׳, סטמפורד ולינקולן. ביורק התנפל אספסוף, שהסיתו אצילים מקומיים שהיו חייבים כסף ליהודים, בראשות ריצ׳רד מלבייס, על ביתו של בנדיקט מיורק המנוח. בלילה של 16 במרץ 1190, שבת הגדול, נצורו כ־150 יהודים שמצאו מחסה במגדל העץ של טירת המלך. רבי יום טוב מג׳ואני, תלמידו של רבנו תם, קרא להם לקחת את חייהם בידיהם ולא לקבל הטבלה בכפייה. רובם עשו כך והציתו את המגדל; מי שיצאו בהבטחת ביטחון נהרגו. הפורעים שרפו אז את שטרות החובות במינסטר של יורק.

הפיוט של רבי יום טוב ״אומנם כן״ עדיין נאמר בליל יום כיפור. המגדל נבנה מחדש מאבן כמגדל קליפורד, ולוח זיכרון מנציח שם את הנספים.