רבן גמליאל השישי הנשיא

רבן גמליאל השישי היה הנשיא היהודי האחרון בארץ ישראל, יורש שושלת שייחסה את עצמה להלל והנהיגה את החיים היהודיים מטבריה דורות רבים. החוק הרומי הכיר בסמכות הנשיא על בתי הדין היהודיים ועל הכספים שנאספו מקהילות התפוצות, וגמליאל אף נשא את הדרגה הכבודית של פרפקטוס הפרטוריון. בשנת 415 שלל ממנו חוק של תאודוסיוס השני את הדרגה, והאשים אותו בבניית בתי כנסת חדשים, בשיפוט מחלוקות בין יהודים לנוצרים ובהחזקת עבדים נוצרים (הקודקס התאודוסי 16.8.22).

הוא מופיע גם בכתביו של הרופא הלטיני מרקלוס מבורדו, שמתעד תרופה לחולי הטחול המיוחסת ל«הנשיא גמליאל». הוא מת בסביבות 425 בלא יורש, וחוק משנת 429 מדבר על הזמן «אחרי הסתלקות הנשיאים», ושולח את הכספים ששולמו להם בעבר לאוצר הקיסרי.