המערכה הישראלית נגד משמרות המהפכה

לאחר שתקיפה ישראלית בדמשק ב־1 באפריל 2024 חיסלה את מפקד משמרות המהפכה האיסלאמית (IRGC) הבכיר מוחמד רזא זאהדי, תקפה איראן את ישראל ישירות לראשונה ב־13–14 באפריל בכ־300 מל״טים וטילים, כמעט כולם יורטו בידי ישראל בסיוע ארצות הברית, בריטניה, צרפת וירדן. איראן ירתה כ־180 טילים בליסטיים ב־1 באוקטובר 2024, וב־26 באוקטובר השמידה ישראל אתרי הגנה אווירית וייצור טילים. ב־13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע עם כלביא, מלחמה בת שנים עשר יום שפגעה באתרים הגרעיניים בנתנז ובאספהאן וחיסלה את מפקד IRGC חוסיין סלאמי, את רמטכ״ל הכוחות המזוינים מוחמד באקרי, את גולאם עלי רשיד, את מפקד חיל האוויר והחלל אמיר עלי חאג׳יזאדה ואת מדענים גרעיניים ובהם פריידון עבאסי־דוואני ומוחמד מהדי טהראנצ׳י; מפציצים אמריקאיים תקפו את פורדו ב־22 ביוני לפני הפסקת האש ב־24 ביוני.

העימות החריף שוב ב־2026, כשמערכה משותפת אמריקאית־ישראלית פגעה בהנהגת איראן ובתשתיות האסטרטגיות שלה, והמנהיג העליון האית׳ולה עלי חמינאי נהרג ב־28 בפברואר 2026. יחד עם אובדן המפקדים והמדענים הגרעיניים קודם לכן, זו הייתה מכה חסרת תקדים לרפובליקה האיסלאמית, שקראה להשמדת ישראל מאז 1979, והשלב הדרמטי ביותר עד כה בעימות הישיר בין ישראל לאיראן.