השבטים היהודיים של אלמדינה

יהודים חיו מאות שנים בנאות המדבר של חיג׳אז בערב. ביתריב, לימים אלמדינה, חיו שלושה שבטים יהודיים לצד השבטים הערביים אוס וח׳זרג׳: בני קינוקאע, צורפים וסוחרים שהחזיקו את שוק העיר, ובני נדיר ובני קורייט׳ה, מגדלי תמרים באחוזות מבוצרות. בשנת 622 בא מוחמד ליתריב ממכה, ההג׳רה שבה מתחיל הלוח המוסלמי. ההסכם הידוע כחוקת אלמדינה ראה ביהודים בני הברית של השבטים הערביים קהילה אחת עם המאמינים, וכל אחת שומרת על דתה.

היחסים התערערו בתוך כמה שנים. לפי הביוגרפיות המוסלמיות הקדומות של מוחמד, כגון זו של אבן אסחאק, גורשו בני קינוקאע בשנת 624 ובני נדיר בשנת 625, ועברו צפונה לח׳יבר; בשנת 627, לאחר המצור על אלמדינה הידוע כקרב החפיר, נצורו בני קורייט׳ה, אנשיהם הוצאו להורג, כמה מאות לפי אותם תיאורים, והנשים והילדים נשבו. ח׳יבר נכבשה בשנת 628 ויהודיה שמרו על אדמותיהם כחוכרים, עד שהח׳ליף עומר גירש את היהודים מהחיג׳אז. החיים היהודיים נמשכו בתימן.