השופט אהוד

שופטים 3:12–30 מספר שעגלון מלך מואב כבש את יריחו, "עיר התמרים", והחזיק את ישראל תחת שלטונו שמונה עשרה שנה. אהוד בן גרא, בנימיני איטר יד ימינו, עשה לעצמו חרב דו־פיפית באורך גומד וחגר אותה על ירכו הימנית מתחת למדיו. לאחר שהגיש את המנחה לעגלון שב לבדו, ובעליית המלך הפרטית אמר "דבר אלהים לי אליך" ותקע את החרב בבטן עגלון; המלך היה שמן כל כך עד שהלהב נעלם. אהוד נעל את הדלתות ויצא, ועבדי המלך המתינו משום שסברו שהוא מסיך את רגליו. אחר כך תקע בשופר בהר אפרים, תפס את מעברות הירדן והרג כ־10,000 מואבים, והמקרא אומר שהארץ שקטה שמונים שנה.

הסיפור מלא אירוניה: בנימין פירושו "בן ימין", ובכל זאת השבט נודע בלוחמים איטרי יד ימין, ובהם 700 קלעים ש"קלע באבן אל השערה ולא יחטיא" (שופטים 20:16). שמו של עגלון מזכיר את המילה עגל, והוא הולם מלך שנשחט כבהמה משומנת.