השופט אבצן

אבצן מבית לחם שפט את ישראל שבע שנים, ואחר כך מת ונקבר בבית לחם (שופטים 12:8–10). המקרא מתעד רק את משפחתו: היו לו 30 בנים ו־30 בנות, את בנותיו שלח החוצה ואת 30 הבנות לבניו הביא מן החוץ, רשת נישואים שכנראה הרחיבה את השפעתו מעבר לגבולות השבטים. לא ברור לאיזו בית לחם הכוונה, בית לחם יהודה או בית לחם שבשטח זבולון בגליל (יהושע 19:15).

התלמוד (בבא בתרא 91א) מזהה את אבצן עם בועז שבמגילת רות, סבו של דוד המלך, ולפי זה סיפור רות אירע בתקופה זו. הוא מוסיף שערך 120 סעודות נישואין לילדיו בלי להזמין את מנוח, אביו של שמשון, ושכל ילדיו מתו בימי חייו, כך ששושלתו נמשכה רק דרך נישואיו המאוחרים לרות.