השופט יפתח

שופטים 11–12 מספר שיפתח הגלעדי, בן זונה, גורש בידי אחיו למחצה והנהיג חבורת פורעי חוק בארץ טוב. כשבני עמון תקפו, הזקנים של גלעד התחננו בפניו שישוב ויהיה להם לקצין. תחילה טען במכתב למלך עמון שישראל מחזיקה בארץ 300 שנה (שופטים 11:26). כשהגיעה המלחמה נדר שמי שיצא מדלתות ביתו לקראתו יוקרב לה׳, והכניע את עמון מערוער ועד מנית. בתו היחידה יצאה ראשונה עם תופים. היא ביקשה שני חודשים להתאבל על ההרים, ואז "ויעש לה את נדרו אשר נדר", ובנות ישראל תנו לה ארבעה ימים בשנה. האפרימים שהתריסו נגדו נתפסו במעברות הירדן, לא הצליחו לומר "שיבולת", ו־42,000 נפלו. הוא שפט שש שנים.

פרשנים יהודים חלוקים בדבר גורלה: המדרש מניח שהוקרבה ומאשים את יפתח ואת פינחס הכהן הגדול, שגאוותם מנעה מהם להיפגש ולהתיר את הנדר, ואילו אבן עזרא ורד״ק טענו שהוקדשה לחיי פרישות. "שיבולת" הפכה במילון האנגלי למילה לסיסמה.