השופט שמשון

שופטים 13–16 מספר שמלאך בישר על לידת שמשון לאשת מנוח העקרה, דני מצרעה: הוא נועד להיות נזיר מן הבטן, שלא ישתה יין ולא יגלח את שערו. הוא קרע אריה בידיו החשופות ובהמשך מצא דבש בגופתו, הבסיס לחידה שחד בחתונתו עם אישה פלשתית מתמנתה: "מהאוכל יצא מאכל". הוא הרג 30 איש באשקלון, קשר לפידים ל־300 שועלים כדי לשרוף את שדות הפלשתים, הכה אלף איש בלחי חמור בלחי, ונשא את דלתות עזה. דלילה, שקיבלה שוחד של 1,100 כסף מכל סרן פלשתי, גילתה לבסוף את סוד כוחו והגלחה את שערו. עיוור וטוחן בבית האסורים בעזה, התפלל לכוח פעם נוספת והפיל את בית דגון על שני עמודי התווך שלו, כשהמתים אשר המית במותו רבים מאלה שהמית בחייו. הוא שפט את ישראל 20 שנה.

המקדש הפלשתי שנחפר בתל קסילה בתל אביב היה בעל שני עמודי עץ מרכזיים שהוצבו קרוב זה לזה, ולא פעם מצטטים אותו להמחשת הסיפור. קברו של שמשון נמצא במסורת בין צרעה לאשתאול.