יוסטיניאנוס הראשון (ביזנטי)

יוסטיניאנוס הראשון, קיסר בקונסטנטינופול מ־527 עד 565, כבש מחדש את צפון אפריקה ואיטליה וריכז את המשפט הרומי ב־Corpus Juris Civilis (529–534). חוקתו חזרה על החוקים הקודמים נגד יהודים והחמירה אותם: הם לא יכלו לכהן במשרות ציבוריות או לקבל תארי כבוד, להחזיק עבדים נוצרים, להעיד נגד נוצרים או לבנות בתי כנסת חדשים. בנובלה 37 (535) ציווה להפוך את בתי הכנסת של אפריקה שנכבשה מחדש לכנסיות. בנובלה 146 (553) נכנס לתוך בית הכנסת עצמו: אפשר לקרוא את התורה ביוונית או בשפה אחרת, רצוי בתרגום השבעים או בתרגום עקילס, אך אסור ה״דאוטרוסיס״, ההוראה שבעל פה של חכמים, ואלה שכפרו בתחיית המתים, בדין או במלאכים ייענשו.

הוא דיכא את מרדות השומרונים בשנים 529 ו־556, ובאיטליה לחמו יהודי נאפולי לצד הגותים נגד המצביא שלו בליזריוס בשנת 536 (פרוקופיוס). ספרי החוק שלו עיצבו את מעמדם המשפטי של היהודים באירופה הנוצרית במשך מאות שנים. חוקרים אחדים קושרים את איסורו על הוראת חכמים בבית הכנסת עם עליית הפיוט, שהעביר את ההוראה הזאת אל התפילות.