המלך אחז (יהודה)

אחז בן יותם מלך על יהודה בן 20 ושלט 16 שנה. מלכים ודברי הימים מדרגים אותו בין שליטיה הגרועים ביותר של יהודה: הוא ״העביר את בנו באש״ כמנהג הגויים וזבח בבמות (מלכים ב׳ 16:3). כשרצין מלך ארם ופקח מלך ישראל צרו על ירושלים, עודד אותו ישעיהו להישאר רגוע והציע לו אות; אחז סירב לבקש אות, וישעיהו נתן לו בכל זאת את נבואת עמנואל (ישעיהו 7). במקום זה שלח את כסף בית המקדש וזהבו אל תגלת פלאסר השלישי בהכריזו: ״עבדך ובנך אני״.

אחרי שפגש את מלך אשור בדמשק הכבושה, ציווה אחז על אוריה הכוהן לבנות העתק של מזבח שראה שם, הזיז הצידה את מזבח הנחושת של שלמה, והסיר את המכונות הנחושת ואת הים הגדול ״מפני מלך אשור״ (מלכים ב׳ 16:10–18); דברי הימים אומרים שלבסוף סגר את דלתות בית המקדש. כתובותיו של תגלת פלאסר מונות את ״יהואחז מיהודה״, שמו המלא של אחז, בין נותני המס שלו, ו״מעלות אחז״, שעון שמש או גרם מדרגות, מופיעות באות שניתן לבנו חזקיהו (ישעיהו 38:8).