המלך בעשא (ישראל)

בעשא בן אחיה, משבט יששכר, תפס את כס הממלכה הצפונית בהרגו את המלך נדב בן ירבעם בעוד צבא ישראל צר על העיר הפלשתית גבתון. אחר כך השמיד את כל בית ירבעם, ומלכים א׳ 15 מציג זאת כהתגשמות קללת הנביא אחיה, ומלך 24 שנה מתרצה. הוא ניהל מלחמת גבול ארוכה עם אסא מלך יהודה וביצר את הרמה, מצפון לירושלים, כדי לחנוק את דרכי יהודה, עד שאסא שילם לבן הדד מלך ארם באוצר בית המקדש כדי שיתקוף את צפון ישראל (עיון, דן, אבל בית מעכה ונפתלי). בעשא נטש את המפעל, ואסא עשה שימוש חוזר באבניו כדי לבנות את גבע ואת המצפה.

אף שהפיל את שושלת ירבעם, שמר בעשא על עגלי הזהב של ירבעם בדן ובבית אל. הנביא יהוא בן חנני אמר לו: "יען אשר הרימתיך מן העפר", וניבא שביתו ייחרב כמו בית ירבעם, נבואה שהתגשמה כשבנו אלה נרצח. תרצה, בירתו, מזוהה עם תל אל־פארעה (הצפוני) ליד שכם (נבלוס), שנחפר בידי רולאן דה וו.