הנביא עזריהו

עזריהו בן עודד מופיע רק בדברי הימים ב׳ 15:1–8. לאחר שהמלך אסא הביס את זרח הכושי במרשה (דברי הימים ב׳ 14), "והיתה עליו רוח אלהים" על עזריהו, והוא יצא לקראת המלך השב: "ה׳ עמכם בהיותכם עמו, ואם תדרשהו ימצא לכם, ואם תעזבהו יעזב אתכם". הוא הזכיר להם את הימים שבהם הייתה ישראל ללא אלהי אמת, ללא כהן מורה וללא תורה, והמריץ: "ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם, כי יש שכר לפעלתכם".

בעידודו הסיר אסא את האלילים מיהודה, מבנימין ומן הערים שלכד בהר אפרים. בחודש השלישי לשנת החמש עשרה למלכותו התאספו העם בירושלים, זבחו 700 בקר ו־7,000 צאן, ונשבעו בתרועה, בחצוצרות ובשופרות לדרוש את ה׳; אסא אף הדיח את סבתו מעכה בשל פסל האשרה שלה ושרף אותו בנחל קדרון. מעניין שהטקסט העברי של פסוק 8 מייחס את הנבואה ל"עודד הנביא", אביו.