המלך נדב (ישראל)

נדב, בנו של ירבעם הראשון, מלך על ישראל בשנה השנייה לאסא מלך יהודה ומלך כשנתיים (מלכים א׳ 15:25–31). הוא "הלך בדרך אביו" והחזיק בעגלי הזהב. בעת שהוא והצבא צרו על גבתון, עיר פלשתית במישור החוף, קשר נגדו בעשא בן אחיה משבט יששכר והרג אותו. בעשא עלה על הכס והשמיד את כל בית ירבעם ולא השאיר איש, כשם שניבא אחיה השילוני (מלכים א׳ 14:10–11).

מות נדב שם קץ לשושלת הראשונה של ישראל לאחר דור אחד והחל את דפוס ההפיכות שאפיין את הממלכה הצפונית. חוקרים מציינים שבני ירבעם נדב ואביה נושאים שמות כמעט זהים לבני אהרן נדב ואביהוא, שמתו אף הם צעירים, הד נוסף בין עגלי ירבעם לעגל הזהב של אהרן. הבירה בימיו, תרצה, מזוהה עם תל אל־פארעה הצפוני, שנחפר בידי רולאן דה וו.