פרעות 1391

שנים רבות הטיף פרנאנד מרטינס, ארכי־דיאקון של אסיחה, נגד יהודי סביליה, בניגוד לצווי המלך והארכיבישוף להפסיק. אחרי מות המלך חואן הראשון מקסטיליה ב־1390 ומות הארכיבישוף, שהותירו את הממלכה בידי מלך ילד ועוצרות חלשה, תקף ההמון שהסית את הרובע היהודי בסביליה ב־4 ביוני 1391. מאות או אלפים נהרגו, בתי הכנסת הוסבו לכנסיות, ויהודים רבים קיבלו הטבלה כדי להציל את חייהם. באותו קיץ התפשטו המהומות בקסטיליה ובארגון: קורדובה, טולדו, ולנסיה, מיורקה, ברצלונה וחירונה. בברצלונה נהרג בנו של רבי חסדאי קרשקש, וקרשקש תיאר את ההרס באיגרת ששרדה.

אלפים מתו, ועשרות אלפים הוטבלו. האנוסים האלה, ה״כריסטיאנוס נואבוס״ (״נוצרים חדשים״), וצאצאיהם, שנחשדו לעתים קרובות בקיום יהדות בסתר, נעשו מטרה לאינקוויזיציה הספרדית שנוסדה ב־1478. מהומות 1391 פתחו את המאה שהסתיימה בגירוש 1492 וניפצו את ביטחונה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה.