(הריב״ש) רבי יצחק בן ששת

רבי יצחק בן ששת פרפת (הריב״ש) נולד בברצלונה ב־1326 ולמד אצל הר״ן. הוא כיהן כרב בסרגוסה ואחר כך בוולנסיה. בפרעות ב־1391 נגד היהודים, שהתפשטו מסביליה ברחבי ספרד, נהרגו אלפים והוכרחו להמיר את דתם רבים נוספים. הריב״ש נמלט והגיע לאלג׳יר, שם מינה אותו השליט המקומי לאב בית הדין הרבני. הוא הנהיג את הקהילה, שכללה עתה מספר גדל והולך של פליטים ספרדים, עד מותו ב־1408.

תשובותיו, יותר מ־500, הן בין המצוטטות ביותר מבין הראשונים. רבי יוסף קארו נשען עליהן רבות בבית יוסף ובשולחן ערוך, והן עוסקות בנישואים, במסחר, בהנהגת קהילה ובמעמדם של האנוסים שביקשו לשוב ליהדות. יהודי אלג׳יר הוקירו את קברו כקבר ״רב ברפת״ מאות שנים.