תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›כיבוש ושופטים

מרנפתח (מצרים)

−1213 · עד −1203

שנה עברית: 2548 (ב׳תקמ״ח)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
ראש פסלו של מרנפתח, הפרעה שמצבתו מזכירה לראשונה את ישראל, מוצג בתערוכה רעמסס וזהב הפרעונים, לונדון.
ראש פסלו של מרנפתח, הפרעה שמצבתו מזכירה לראשונה את ישראל, מוצג בתערוכה רעמסס וזהב הפרעונים, לונדון. · Photo by Hyspaosines, CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

מרנפתח היה הבן השלושה עשר של רעמסס השני ועלה לכס כשהוא כבר קשיש, מול פלישות מלוב והגלים הראשונים של עמי הים. מצבת הניצחון שלו, שהתגלתה ב־1896, מכילה את הביטוי "ישראל חרבה, זרעו איננו", ההזכרה הקדומה ביותר הידועה של ישראל בטקסט כלשהו מחוץ למקרא. סימן ההכרעה הצמוד לשם מציין את ישראל כעם ולא כעיר־מדינה, בניגוד לשאר הישויות הכנעניות הרשומות לצדה. שורה בודדת זו ממקמת ישות בשם ישראל בכנען בסביבות ⁦−1208⁩ ומעגנת את הדיון כולו על מוצא בני ישראל.

שנה עברית
2548 (ב׳תקמ״ח)
מקום
נוא אמון (לוקסור)
Category
שליטים זרים ואימפריות
חלק מתוך
כיבוש ושופטים

באותו זמן

אירועים

שליטים זרים