מבצע חומת מגן

באביב 2002 הייתה ישראל בשיאו של גל פיגועי התאבדות שביצעו חמאס, הג׳יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל־אקצא של תנועת הפתח בראשות יאסר ערפאת. במארס לבדו נרצחו יותר ממאה ישראלים. בליל ה־27 במארס, כשכ־250 אורחים התיישבו לסדר פסח במלון פארק בנתניה, נכנס מחבל מתאבד של חמאס לאולם האוכל והרג 30 בני אדם, רבים מהם קשישים, ובהם ניצולי שואה. ב־29 במארס גייסה הממשלה כ־20,000 אנשי מילואים, וצה״ל פתח במבצע חומת מגן, מבצעו הגדול ביותר ביהודה ושומרון מאז 1967.

הכוחות נכנסו לרמאללה והטילו מצור על ערפאת במתחם המוקטעה, ואחר כך לטול כרם, לקלקיליה, לבית לחם, לשכם ולמחנה ג׳נין, מרכז של המחבלים. בג׳נין לחם צה״ל מבית לבית במקום להפציץ מהאוויר, ו־23 חיילים נפלו, 13 מהם במארב אחד; הטענות על טבח שם התבררו כשקריות. המבצע, שהסתיים במאי, פירק מעבדות חבלה וחוליות טרור, ועם גדר הביטחון שהחלה להיבנות באותו יוני ירדו פיגועי ההתאבדות בחדות.