ההמרות הכפויות בפורטוגל

יהודים רבים שברחו מספרד ב־1492 חצו לפורטוגל. בדצמבר 1496 הסכים המלך מנואל הראשון, שרצה להינשא לבת פרדיננד ואיזבלה, לתנאי הוריה והורה ליהודים לעזוב. מאחר שלא רצה לאבד אוכלוסייה כה שימושית, מנע בפועל את יציאתם. בסביבות פסח 1497 נתפסו ילדים יהודים והוטבלו. אלפי מבוגרים שהתקבצו בליסבון כדי להפליג הוטבלו בכוח, חלקם נגררו אל גביע הטבילה. רק מעטים, ובהם האסטרונום אברהם זכות, הצליחו להימלט.

מנואל הבטיח ל״נוצרים החדשים״ עשרים שנה ללא חקירה, אך מהומה בליסבון ב־1506 הרגה כ־2,000 מהם. ב־1536 הגיעה האינקוויזיציה לפורטוגל. משפחות רבות שמרו על היהדות בסתר דורות. צאצאיהן ייסדו מאוחר יותר את הקהילות היהודיות הפורטוגליות באמסטרדם, בהמבורג, בלונדון ובבורדו, ואת 23 הפליטים מרסיפה שהגיעו לניו אמסטרדם ב־1654. קהילה יהודית נסתרת בבלמונטה שמרה על מסורותיה בסתר עד שהתגלתה ב־1917.