הנביאה חולדה

חולדה הייתה נביאה שישבה במשנה, ״הרובע השני״ של ירושלים, ואשתו של שלום בן תקוה, שומר הבגדים המלכותיים. בשנת ⁦−622,⁩ כשנמצאה מגילת תורה בעת תיקוני בית המקדש, שלח המלך יאשיהו את הכוהן הגדול חלקיהו, את הסופר שפן ושלושה בעלי תפקיד נוספים להתייעץ עמה. היא אישרה את דברי הספר: האסונות הכתובים בו יבואו על ירושלים בגלל עבודת האלילים, אך מכיוון שלב יאשיהו היה רך והוא הכניע את עצמו, ״ונאספת אל קברתיך בשלום״ ולא יראה את האסון (מלכים ב׳ 22:14–20; דברי הימים ב׳ 34).

נבואתה הציתה את הרפורמה הגורפת של יאשיהו. התלמוד (מגילה 14ב) מונה אותה בין שבע הנביאות של ישראל, עם שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל ואסתר, ומציע שהמלך פנה אליה ולא אל ירמיהו משום שנשים רחמניות יותר. המשנה (מידות 1:3) קוראת לשני השערים הדרומיים של הר הבית שערי חולדה; קווי המתאר החסומים שלהם עדיין נראים בחומה הדרומית, והמסורת מציבה את קברה בהר הזיתים.