רפורמות יאשיהו

בשנת ⁦−622,⁩ שנת ה־18 למלכותו, שיפץ המלך יאשיהו את בית המקדש כשמצא הכוהן הגדול חלקיהו את ״ספר התורה״. הסופר שפן קרא אותו למלך, שקרע את בגדיו בבהלה; אחרי שהנביאה חולדה אישרה את אזהרותיו, כינס יאשיהו את העם בבית המקדש וחידש את הברית. לפי מלכים ב׳ 23 הוציא אחר כך מבית המקדש את כלי הבעל, האשרה וצבא השמים ושרף אותם בנחל קדרון, סילק את הכמרים של עבודת האלילים, טימא את התפת בגיא בן הנום שבו העבירו ילדים באש, והרס את מזבחות אחז ומנשה ואת הבמות ששלמה בנה לעשתרת, לכמוש ולמלכום. הוא סגר את הבמות המקומיות כך שהקרבת הקורבנות רוכזה בירושלים, ניפץ את מזבח ירבעם בבית אל, וקיים בכך נבואה שנקבה בשמו שלוש מאות שנים קודם (מלכים א׳ 13:2), וקיים פסח שלא נעשה כמוהו ״מימי השופטים״.

מלכים מעמיד אותו מעל כולם: ״וכמוהו לא היה לפניו מלך... ואחריו לא קם כמוהו״. רוב החוקרים מזהים את הספר שנמצא עם ספר דברים או עם ליבתו, שחוק המקדש האחד הנבחר בו מתאים לרפורמה מקרוב. הרפורמה כמעט שלא שרדה את יאשיהו, שנהרג במגידו בשנת ⁦−609.⁩