שרה

ספר בראשית מספר ששרי, אשת אברם, הלכה עמו מאור כשדים וחרן לכנען; פעמיים, במצרים ובגרר, נלקחה לארמון מלך והושבה בלא פגע (בראשית 12, 20). שנים רבות הייתה עקרה, ונתנה לאברם את שפחתה הגר, וישמעאל נולד. אלוהים שינה את שמה לשרה, שפירושו נסיכה, והבטיח לה בן; היא צחקה כששמעה את האורחים בממרא, ובגיל 90 ילדה את יצחק (בראשית 17–21). שרה מתה בגיל 127 בקריית ארבע, היא חברון, ואברהם קנה את מערת המכפלה מעפרון החתי תמורת 400 שקלי כסף כדי לקבור אותה, הקרקע הראשונה שהייתה למשפחה בכנען (בראשית 23).

הראשונה מבין ארבע האימהות, שרה היא האישה היחידה בתורה שנרשם גילה במותה. התלמוד (מגילה 14א) מונה אותה בין שבע הנביאות, ורש״י, על דברי אלוהים ״שמע בקולה״ (בראשית 21:12), אומר שהייתה גדולה מאברהם בנבואה. המדרש קושר את מותה לבשורת העקדה. קברה במכפלה הוא עד היום מקום תפילה יהודי.