שלמה אבן גבירול

רבי שלמה אבן גבירול (שלמה בן יהודה אבן גבירול) נולד במלאגה בסביבות 1021 וגדל בסרגוסה, יתום בבריאות רופפת. פטרונו הראשון שם, יקותיאל אבן חסן, אישיות החצר היהודית, הוצא להורג ב־1039, וגבירול התאבל עליו בכמה משיריו היפים ביותר. הוא כתב שירה חילונית ומאות פיוטים, רבים מהם עדיין בסידורים. הידוע שבהם הוא ״כתר מלכות״, שיר ארוך על גדולת אלוהים, מבנה היקום ושברירות האדם, שקהילות רבות אומרות בליל יום כיפור. הוא כתב גם חיבור מוסרי, ״תיקון מידות הנפש״ (1045). הוא מת צעיר, בוולנסיה, בסביבות 1058.

יצירתו הפילוסופית הגדולה, ״מקור חיים״, שנכתבה בערבית, שרדה בעיקר בתרגום לטיני מהמאה ה־12 שנעשה בטולדו, Fons Vitae, שהסכולסטים הנוצרים קראו כיצירת הוגה מוסלמי או נוצרי בשם ״אבצ׳ברון״. רק ב־1846 הוכיח החוקר זלומון מונק, על סמך הקטעים העבריים של שם טוב אבן פלקירה, שאבצ׳ברון הוא אבן גבירול. הוא עומד לצד יהודה הלוי בין גדולי משוררי תור הזהב של ספרד.