תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›השלטון הרומי

קברו של הורדוס בהרודיון

−4

שנה עברית: 3757 (ג׳תשנ״ז)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
ארון הקבורה מאבן גיר אדמדמה, אולי של הורדוס, שמצא צוותו של אהוד נצר בהרודיון (מוזיאון ישראל, ירושלים).
ארון הקבורה מאבן גיר אדמדמה, אולי של הורדוס, שמצא צוותו של אהוד נצר בהרודיון (מוזיאון ישראל, ירושלים). · CC BY-SA 4.0, photo by Yair Haklai · Wikimedia Commons

הרודיון, הגבעה בצורת חרוט כ־12 קילומטרים דרומית לירושלים, הוא המקום היחיד שהורדוס קרא על שמו. הוא בנה אותו במקום שבו הדף את רודפיו כשנמלט מפלישת הפרתים בשנת ⁦−40,⁩ והקים שם ארמון־מצודה עגול ומתחתיו עיר של בריכות וגנים (יוספוס, מלחמת היהודים 1.265 ו־1.419–421). כשמת בירחו בשנת ⁦−4,⁩ הובלה גופתו בתהלוכה גדולה להרודיון ונקברה שם (קדמוניות 17.196–199). במשך מאות שנים לא נמצא הקבר.

בשנת 2007 הודיע הארכאולוג אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית, שחיפש באתר מאז 1972, שמצא את המאוזוליאום במדרון הצפון־מזרחי של הגבעה: בסיס של אנדרטה גבוהה ושברי ארון קבורה מאבן גיר אדמדמה, מעוטר בשפע ברוזטות, שזיהה כשל הורדוס, מנופץ בעת העתיקה, אולי בידי מורדי המרד הגדול ששנאו את זכרו. נצר מת בשנת 2010 לאחר נפילה באתר; צוותו המשיך, והממצאים הוצגו במוזיאון ישראל ב־2013. כמה חוקרים עדיין מפקפקים אם הקבר הוא של הורדוס.

שנה עברית
3757 (ג׳תשנ״ז)
מקום
הרודיון
Category
ארכיאולוגיה
חלק מתוך
השלטון הרומי

באותו זמן

אירועים

ארכיאולוגיההורדוסי