תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›השלטון הרומי

שמאי הזקן

−50 – 30

שנים עבריות: 3711–3790 (ג׳תשי״א–ג׳תש״צ)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
קברו של שמאי בעמק מירון, גליל עליון.
קברו של שמאי בעמק מירון, גליל עליון. · CC BY-SA 2.5 · Wikimedia Commons

שמאי היה חכם ירושלמי בדורו של הורדוס, האחרון ל״זוגות״ שהנהיגו את הסנהדרין; הוא נעשה אב בית דין לצד הלל הנשיא אחרי שמנחם עזב את התפקיד (משנה חגיגה 2:2). מימרתו בפרקי אבות 1:15 היא ״עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.״ ובכל זאת מציירים אותו הסיפורים המפורסמים ביותר כקפדן: בשבת 31א הוא מגרש באמת הבנאים אדם שביקש להתגייר ללמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת, האיש שהלל קיבל אחר כך.

בית שמאי חלק עם בית הלל במאות שאלות, ובדרך כלל נקט עמדה מחמירה; בחנוכה הדליקו בית שמאי שמונה נרות בלילה הראשון ופחות אחד בכל לילה שאחריו (שבת 21ב). התלמוד (עירובין 13ב) אומר שאחרי שלוש שנות ויכוח יצאה בת קול והכריזה: ״אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.״ חומרתו של שמאי עצמו ניכרת במשנה סוכה 2:8, שבה הוא פורץ את הגג כדי להקים סוכה מעל נכדו שזה עתה נולד.

שנים עבריות
3711–3790 (ג׳תשי״א–ג׳תש״צ)
מקום
ירושלים
Category
חכמים, למדנים וסופרים
חלק מתוך
השלטון הרומי

באותו זמן

אירועים

חכמי ישראל