אסרחדון (אשור)

אסרחדון, בן צעיר של סנחריב, נעשה מלך אשור בשנת ⁦−681⁩ לאחר שאביו נרצח בידי שניים מבניו, שנמלטו לארץ אררט (מלכים ב׳ 19:37; ישעיהו 37:38); הוא הביס את המורדים בתוך שבועות. הוא בנה מחדש את בבל, שאביו החריב, עשה את מלכי פיניקיה ולבנט ווסלים שלו, ובשנת ⁦−671⁩ פלש למצרים, כבש את ממפיס וגירש את תהרקה. כתובות המנסרה שלו מונות 22 מלכים מ״ארץ חתי״ שהובילו עצים ואבנים לארסנל שלו בנינוה, ובהם ״מנשה מלך יהודה״. הוא מינה את בנו אשורבניפל ליורש אשור ואת שמש־שום־אוקין לבבל, ומת בשנת ⁦−669⁩ בדרכו לדכא מרד במצרים.

יהודה בימי מנשה נשארה ווסל נאמן בכל ימי מלכותו. בעזרא 4:2 אומרים צרי יהודה ובנימין שהם דורשים את אלוהי ישראל מימי אסרחדון שהעלה אותם הנה, ודברי הימים ב׳ 33:11 מספר שמפקדי אשור לקחו את מנשה באזיקים לבבל, עיר ששלט בה אז מלך אשור.