המלך מנשה (יהודה)
−687 – −642
שנים עבריות: 3228–3283 (ג׳רכ״ח–ג׳רפ״ג)
פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
מנשה היה בעל המלכות הארוכה ביותר מכל מלכי יהודה, ושלט כ־55 שנה. הוא ביטל את הרפורמות הצדקניות של אביו חזקיהו והפך לאחד ממלכיה החוטאים ביותר של יהודה: קידם עבודת אלילים, כישוף ואסטרולוגיה, ואף הציב פולחן זר בתוך בית המקדש. התנ״ך אומר גם שהעביר את בנו באש, כמנהגי העמים שסביבו. מלכותו הצטיינה בשחיתות רוחנית ובשפיכות דמים בירושלים. עם זאת, דברי הימים מתארים שאחרי שנלקח בשבי לאשור הכניע מנשה את עצמו, שב בתשובה וניסה לתקן חלק מהנזק. אף על פי כן, מלכותו הארוכה הותירה השפעה שלילית עמוקה והיא נזכרת כאחת הסיבות העיקריות שהובילו לחורבן יהודה בסופו של דבר.
- שנים עבריות
- 3228–3283 (ג׳רכ״ח–ג׳רפ״ג)
- מקום
- ירושלים
- Category
- מלכי יהודה
- חלק מתוך
- ישראל ויהודה
לקריאת הטקסט
- מלכים ב כ״א:א׳–י״ח · בעברית בספריא
- דברי הימים ב ל״ג · בעברית בספריא
באותו זמן
הנביא נחום (יהודה)−660 – −630
הנביא ישעיהו (יהודה)−740 – −680
המלך חזקיהו (יהודה)−716 – −687
המלך אמון (יהודה)−642 – −640