תולדות ישראל והעם היהודי

ציר זמן›ישראל ויהודה

המלך מנשה (יהודה)

−687 – −642

שנים עבריות: 3228–3283 (ג׳רכ״ח–ג׳רפ״ג)

פתיחה בציר הזמן האינטראקטיבי
מנשה, מלך יהודה, מתוך ה־Promptuarii Iconum Insigniorum של רויה, 1553.
מנשה, מלך יהודה, מתוך ה־Promptuarii Iconum Insigniorum של רויה, 1553. · נחלת הכלל · Wikimedia Commons

מנשה היה בעל המלכות הארוכה ביותר מכל מלכי יהודה, ושלט כ־55 שנה. הוא ביטל את הרפורמות הצדקניות של אביו חזקיהו והפך לאחד ממלכיה החוטאים ביותר של יהודה: קידם עבודת אלילים, כישוף ואסטרולוגיה, ואף הציב פולחן זר בתוך בית המקדש. התנ״ך אומר גם שהעביר את בנו באש, כמנהגי העמים שסביבו. מלכותו הצטיינה בשחיתות רוחנית ובשפיכות דמים בירושלים. עם זאת, דברי הימים מתארים שאחרי שנלקח בשבי לאשור הכניע מנשה את עצמו, שב בתשובה וניסה לתקן חלק מהנזק. אף על פי כן, מלכותו הארוכה הותירה השפעה שלילית עמוקה והיא נזכרת כאחת הסיבות העיקריות שהובילו לחורבן יהודה בסופו של דבר.

שנים עבריות
3228–3283 (ג׳רכ״ח–ג׳רפ״ג)
מקום
ירושלים
Category
מלכי יהודה
חלק מתוך
ישראל ויהודה

לקריאת הטקסט

באותו זמן

אירועים

מקראימלךמלך יהודה