ח׳ליפות הפאטמים

הפאטמים, ח׳ליפות שיעית איסמעילית שמרכזה בצפון אפריקה ולימים במצרים, השתלטו על ארץ ישראל בסוף המאה ה־10. שלטונם היה לעיתים סובלני ולעיתים קשה, לפי השליט. אירוע מרכזי היה בימי הח׳ליף אלחאכם, שציווה להרוס את כנסיית הקבר ב־1009, מה שהגביר את הכעס הנוצרי כלפי האזור. קהילות יהודיות המשיכו להתקיים, במיוחד בירושלים, ברמלה, בטבריה ובערים אחרות. התקופה הפאטמית באזור הסתיימה כשהצלבנים כבשו את ירושלים ב־1099.