שמואל בן חפני גאון

שמואל בן חופני עמד בראש ישיבת סורא המחודשת מסביבות 998. הוא היה מן הפוריים והפילוסופיים ביותר בין הגאונים, וחתנו של האי גאון מפומבדיתא. כותב בערבית־יהודית, הוא חיבר פירוש לתורה, מבוא לתלמוד ועשרות מחקרים נושאיים בהלכה, בנושאים כמו מסחר, ירושה, תפילה וגירושין. חלק גדול מעבודתו ידוע רק משברים בגניזת קהיר. הוא מת ב־1013; יצירות ישנות יותר כמו האנציקלופדיה היהודית נותנות 1034.

שמואל היה רציונליסט מושבע, בהשפעת אסכולת המועתזילה בתיאולוגיה האיסלאמית. הוא הסביר באופן רציונלי נסים מקראיים מסוימים, כגון בעלת האוב שהעלתה את שמואל, שאחרים קראו כפשוטם. מנהיגי סורא עקבו אחריו עוד כמה עשורים, אך הישיבה דעכה זמן קצר אחר כך. קריירתו מראה את הפריחה האחרונה של הגאונות הבבלית, כשמרכזי הלימוד היהודיים עברו לצפון אפריקה, לספרד ולאירופה.