המלך אמציהו (יהודה)

אמציהו בן יואש מלך על יהודה בן 25. הוא הוציא להורג את העבדים שרצחו את אביו אך חס על ילדיהם, בהסתמך על כלל התורה ״לא יומתו אבות על בנים״ (דברים 24:16), אחד המקומות המעטים שבהם ספר מלכים מצטט את החוק מילה במילה. הוא הכניע את אדום בגיא המלח, הרג 10,000, ולכד את הסלע ושינה את שמו ליקתאל. דברי הימים מוסיפים שפיטר 100,000 חיילים שכירים מבני ישראל לפי אזהרת נביא, והללו בזזו את ערי יהודה, ושהביא הביתה את אלוהי אדום ועבד אותם (דברי הימים ב׳ 25).

מורם מנצחון, אתגר את יהואש מלך ישראל, שהשיב לו במשל: קוץ בלבנון שלח אל ארז לאמר תנה את בתך לבני, וחיית השדה רמסה את הקוץ. הם נפגשו בבית שמש; יהודה נוצחה, אמציהו נלכד, ויהואש הרס 400 אמה מחומת ירושלים, משער אפרים עד שער הפינה, ושבה את אוצרות בית המקדש והארמון ואת בני הערובה. אמציהו האריך ימים אחרי יהואש חמש עשרה שנה, אך לבסוף צדו אותו קושרים בלכיש, והוחזר על סוסים לקבורה בירושלים (מלכים ב׳ 14:1–22).