המלך יואש (יהודה)

יואש (יהואש), השריד היחיד לטבח של עתליה, הוכתר בן שבע בבית המקדש ומלך 40 שנה בירושלים בהדרכת הכוהן יהוידע. כשמצא את בית המקדש עדיין בלי תיקון בשנתו ה־23, הורה ליהוידע להציב ארון ובמכסהו חור לצד המזבח; מן התרומות שילמו ישירות לנגרים, לבנאים ולחוצבי האבן (מלכים ב׳ 12). כשחזאל מלך ארם לכד את גת ופנה לירושלים, פדה יואש את עצמו ממנו באוצרות בית המקדש ובאוצרות הארמון.

אחרי מות יהוידע, לפי דברי הימים ב׳ 24, הובילו שרי המלך אותו לעבוד אשרים ועצבים. כשהוכיח זכריה בן יהוידע את השרים, סקל אותו יואש בחצר בית המקדש; בהיותו גוסס אמר זכריה: ״ירא ה׳ וידרוש״. מאוחר יותר נפצע יואש בפשיטה ארמית ונרצח במיטתו בידי שניים מעבדיו. התלמוד (גיטין 57ב) מספר שדמו של זכריה המשיך לרתוח על רצפת בית המקדש עד הכיבוש הבבלי. לוח אבן שתיאר את תיקוני בית המקדש שלו, ״כתובת יהואש״, שהופיע ב־2003, הוכרז כזיוף בידי רשות העתיקות.