המלך עוזיהו (יהודה)

עוזיהו (הנקרא גם עזריה) מלך על יהודה בן 16 אחרי רצח אביו אמציהו. הוא בנה את אילת (אילות) שעל ים סוף והחזיר אותה ליהודה (מלכים ב׳ 14:22). לפי דברי הימים ב׳ 26 הרס את חומות גת הפלשתית, יבנה ואשדוד, גבה מס מן העמונים, בנה מגדלים בירושלים ובמדבר, חצב בורות רבים משום ש״אדמה אהב״, והציב על חומותיו מכונות ״חשבונות מחשבת חושב״ לירות חיצים ואבנים גדולות. זו הייתה תקופה ארוכה ומשגשגת, שהקבילה לתקופתו של ירבעם השני בצפון.

בשיא כוחו נכנס אל בית המקדש להקטיר קטורת, טקס השמור לכוהנים. כשהתייצבו מולו הכוהן עזריה ו־80 כוהנים, פרחה הצרעת במצחו, והוא חי בבידוד עד מותו בעוד בנו יותם שופט את העם. ״הרעש בימי עוזיהו״ נזכר במשך מאות שנים (עמוס 1:1; זכריה 14:5), וקריאתו של ישעיהו באה ״בשנת מות המלך עוזיהו״. לוח אבן ארמי מתקופת בית שני, השמור כיום במוזיאון ישראל, אומר: ״לכאן הובאו עצמות עוזיהו מלך יהודה. אל תפתח.״