הנביא אלישע (ישראל)

אלישע בן שפט חרש בשנים עשר צמדי בקר באבל מחולה כשאליהו השליך עליו את אדרתו (מלכים א׳ 19:19–21). לפי המקרא, בירדן ביקש מרבו "פי שנים" ברוחו, ראה אותו עולה בסערה עם רכב אש, ואז בקע בעצמו את הנהר באדרת שנפלה. אחר כך באים מעשי מלכים ב׳ 2–13: הוא ריפא את מעיין יריחו הרע בצלוחית מלח; מילא כדים שאולים של אלמנה בשמן כדי שהנושים לא ישעבדו את בניה; הבטיח בן לאישה השונמית שבנתה לו עלייה בגג, והחיה אחר כך את הילד מן המוות; וריפא את נעמן, שר צבא ארם, מצרעת, בשלחו אותו לטבול שבע פעמים בירדן. בדותן היכה בסנוורים כוח ארמי שנשלח לתפסו והוביל אותו אל שומרון, וכשהמצור של בן הדד הרעיב את העיר ניבא את הצלתה: הארמים נסו בלילה.

במשך כחמישים שנה, מיהורם עד יואש, סייע גם להעמיד מלכים. בדמשק בכה כשאמר לחזאל שימלוך על ארם וישחית את ישראל, ושלח תלמיד למשוח את יהוא, שהשמיד את שושלת אחאב. בעת מותו הורה למלך יואש לירות את "חץ תשועה" על ארם, וגופה שהושלכה אחר כך לקברו שבה לחיים כשנגעה בעצמותיו. חזאל ויהוא מופיעים שניהם בכתובות אשוריות, ומעיין יריחו, עין א־סולטאן, עדיין נקרא מעיין אלישע.