המלך זכריה (ישראל)

זכריה בן ירבעם השני מלך בשומרון רק שישה חודשים, עד ששלום בן יבש הכה אותו בפומבי ותפס את הכס (מלכים ב׳ 15:8–12). הוא היה הדור הרביעי לשושלת יהוא, אחרי יהואחז, יואש וירבעם השני, ומלכים ב׳ מציג את מותו כקיום הבטחת אלוהים ליהוא שבניו ישבו על כס ישראל עד דור רביעי (מלכים ב׳ 10:30). גם הושע הזהיר ש״ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא״.

רציחתו סיימה את השושלת הארוכה ביותר בתולדות הממלכה הצפונית, כמעט מאה שנה בשלטון, ופתחה את התפוררותה הסופית. מתקופת מלכותו ועד נפילת שומרון בשנת ⁦−722,⁩ כשלושים שנה, מלכו על ישראל שישה מלכים; ארבעה מהם, זכריה, שלום, פקחיה ופקח, נרצחו, בעוד האימפריה האשורית בהנהגת תגלת פלאסר השלישי נסגרת עליהם.